מערכת המשפט בישראל מעניקה לאזרחים ולתאגידים כלים להגיש ערעור על החלטות של בתי משפט. עם זאת, לא כל הליך ערעור הוא זהה. קיימים הליכים נפרדים של ערעור רגיל ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וישנם הבדלים מהותיים ביניהם. הבנת ההבדלים האלה חשובה מאוד על מנת לנהוג נכון מבחינה משפטית ולהגיש את ההליך המתאים בהתאם לנסיבות.
במאמר זה נסביר את ההבדלים המרכזיים בין ערעור רגיל לבין בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, נסקור את סוגי ההחלטות שניתן לערער עליהן בכל הליך, ומתי חובה להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור רגיל.
מהו ערעור רגיל?
ערעור רגיל הוא הליך משפטי שבו הצד המערער מבקש מבית המשפט לערוך מחדש את ההכרעה שניתנה בבית משפט נמוך יותר, בדרך כלל בבית משפט מחוזי או בבית משפט השלום. ההליך נועד לבחון את ההחלטה המקורית על פי הראיות והטענות שהובאו בפני בית המשפט הראשוני, במטרה לתקן טעויות משפטיות או עובדתיות.
ערעור רגיל ניתן בדרך כלל על החלטות של בתי משפט מחוזיים או של בתי משפט השלום בתחומים אזרחיים ופליליים. הוא נגיש באופן ישיר – כלומר, ניתן להגיש אותו באופן שגרתי, לפי הליך שקבוע בחוק.
מתי נדרש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון?
לעומת ערעור רגיל, בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון היא הליך מיוחד וחסום שנועד למקרים יוצאי דופן בלבד. בתי המשפט העליונים בישראל אינם מקבלים באופן אוטומטי ערעורים מכל החלטה שניתנת על ידי בתי משפט נמוכים יותר, אלא רק במקרים שבהם מתקיימים תנאים מסוימים.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדרשת כאשר רוצים לערער על פסק דין של בית משפט מחוזי לבית המשפט העליון, או כאשר מדובר בהחלטות שמחוץ להליכים רגילים, כמו צווי ביניים או החלטות פרוצדורליות מסוימות.
ההליך מחייב את המערער להציג סיבות מצדיקות מדוע יש לקבל את הבקשה ולהעלות שאלות משפטיות חשובות או עקרוניות שראויות לבחינה על ידי בית המשפט העליון. בקשה זו מיועדת לסינון ערעורים שאינם בעלי חשיבות ציבורית או משפטית משמעותית.
ההבדלים המרכזיים בין ערעור רגיל לבין בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון
1. זכות הגשה והסמכות
- ערעור רגיל ניתן להגיש ישירות, ואינו מצריך אישור מוקדם.
- בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון מצריכה אישור מיוחד (רשות) כדי שהערעור יתקבל לטיפול.
2. היקף ההליך
- ערעור רגיל דן מחדש בעובדות ובטענות משפטיות.
- בקשת רשות ערעור עוסקת בעיקר בשאלות משפטיות עקרוניות או בסוגיות של חשיבות ציבורית.
3. מטרת ההליך
- ערעור רגיל נועד לתקן טעויות בפסיקה או בהליך.
- בקשת רשות ערעור נועדה לשמש ככלי לבחינת סוגיות משפטיות עקרוניות או לתיקון עיוותי דין חמורים.
4. היקף השפעה
- ערעור רגיל משפיע בדרך כלל על הצדדים בלבד.
- בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון יכולה ליצור תקדים משפטי רחב היקף, המשפיע על מערכת המשפט כולה.
אילו סוגי החלטות ניתן לערער בהם באמצעות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון?
בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ניתנת במקרים שבהם מתקבל פסק דין מחוזי, החלטות ביניים בעלות חשיבות מהותית, או סוגיות משפטיות חשובות שלא טופלו בבתי המשפט הקודמים. לדוגמה:
- החלטות בנושאי זכויות יסוד.
- סוגיות משפטיות עקרוניות או חדשות.
- תיקונים או בחינות חוזרות של פסקי דין שפוסלו בגלל טעויות מהותיות.
בקשה זו אינה נועדה לכל סוגי ההחלטות, והיא נמצאת בשליטה הדוקה של בית המשפט העליון שמקבל רק חלק קטן מהבקשות.
מתי יש להעדיף ערעור רגיל על פני בקשת רשות ערעור?
בערכאות נמוכות יותר, כאשר מדובר בהחלטות שניתנו בבית משפט שלום או מחוזי, ומדובר בטענות עובדתיות או משפטיות שמאפשרות בחינה מחודשת, ערעור רגיל הוא ההליך המתאים. במקרה בו יש צורך בערעור לבית המשפט העליון, יש לוודא האם נדרשת רשות ערעור – אחרת ההליך עלול להידחות.
סיכום: ייעוץ משפטי מקצועי בנושא ערעורים
ההבדל בין ערעור רגיל לבין בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון הוא מהותי ומשמעותי לתהליך המשפטי. על כן, חשוב להיוועץ עם עורך דין ערעורים מיומן ומנוסה, שיבין מתי להגיש כל הליך ומה האסטרטגיה המשפטית הטובה ביותר עבורכם.
ד"ר עומר נירהוד משרד עורכי דין מתמחה בערעור אזרחי, הגשת ערעור אזרחי וערעור על פסק דין, ומעניק ליווי משפטי צמוד ומקצועי לכל לקוחותיו, תוך מתן שירות אישי עם ראיה עסקית ומשפטית ייחודית.
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי בנושאי ערעורים, צרו קשר עם משרד עורכי הדין של עומר נירהוד, ותנו למומחים לנהל עבורכם את התהליך בצורה הטובה ביותר.