הסכם מייסדים הוא המסמך שקובע, עוד לפני שהחברה גייסה שקל אחד, כיצד מתחלקות המניות בין השותפים, מי מחזיק בזכות ההכרעה בנושאים מהותיים, ומה קורה כאשר אחד המייסדים רוצה לצאת מהעסק.
הסכם שנחתם בחיפזון, בלי לעצור ולחשוב מראש על תרחישי הפרידה, הוא לרוב ההסכם שיוצר את הסכסוך הבא בין השותפים, ולא ההסכם שמונע אותו.
במשרד ד"ר עומר נירהוד, עו"ד, נתקלים שוב ושוב בחברות שהגיעו לליטיגציה מסחרית רק בגלל שסעיף אחד לא הוגדר מראש: מה קורה כאשר מייסד לא עומד ביעדים, איך מחליטים כאשר הדעות מתחלקות, ומי מוסמך לחתום בשם החברה מול צד שלישי.
אותם פערים חוזרים גם אצל קבוצות משקיעים שנכנסות למיזם משותף בלי הסכם שמסדיר את חלוקת הרווחים והסמכויות ביניהם, וגם במקרים שמגיעים בסופו של תהליך לבוררות עסקית, כי לא נקבע מראש איזה מנגנון יישוב סכסוכים תקף בין הצדדים.
מי שעומד להקים חברה עם שותפים, או מי שכבר נמצא בתוך סכסוך שנובע מהסכם רופף, מוזמן לפנות למשרד לבדיקת המסמכים הקיימים ולבניית הסכם מייסדים מסודר.
מה חייב להופיע בהסכם מייסדים כדי למנוע סכסוך עתידי?
הסכם מייסדים מקצועי לא מסתפק בחלוקת אחוזי מניות.
הוא צריך להסדיר גם את מנגנון קבלת ההחלטות, את חלוקת התפקידים בפועל, ואת מה שקורה כאשר מייסד עוזב, בין אם מתוך רצון ובין אם עקב אי עמידה בהתחייבויות.
- חלוקת מניות מייסדים ולוח הבשלה ("vesting"), מנגנון שמעניק את המניות בהדרגה לאורך זמן, כולל תקופת "cliff" שבה לא מבשילות מניות כלל
- הגדרת תפקידים וסמכויות חתימה בפועל, ולא רק תואר על כרטיס ביקור
- סף הרוב הנדרש להחלטות מהותיות, כמו גיוס הון או מכירת נכסים עיקריים
- תניית אי תחרות ותניית סודיות שחלות גם לאחר עזיבת מייסד
- מנגנון רכישה כפויה של מניות (buy-sell) במקרה של פרישה או מחלוקת עמוקה
- שיוך זכויות קניין רוחני לחברה, ולא למייסד באופן אישי
סעיף שמנוסח בעמימות, כמו "הצדדים יחלקו את הרווחים בהתאם להסכמה", הוא בפועל סעיף ריק.
כשמגיעים לבית המשפט או לבוררות, אין שם הסכמה קונקרטית לפרש, ומי שהיה הצד החלש בהסכם המקורי נשאר הצד החלש גם בהליך המשפטי.
איך קובעים חלוקת מניות ותפקידים בין השותפים המייסדים?
חלוקת המניות בין מייסדים לא חייבת להיות שווה, גם כשזה מרגיש הוגן באופן אינטואיטיבי ביום החתימה.
חלוקה שווה מתאימה כאשר שני הצדדים תורמים זמן, הון וסיכון דומים, אבל ברוב המקרים אחד המייסדים מביא יותר הון, ניסיון קודם או לקוחות, ואז חלוקה יחסית לתרומה בפועל מונעת תחושת עוול בהמשך.
מנגנון ה"vesting" שהוזכר לעיל, הבשלת מניות בהדרגה על פני תקופה מוגדרת, נפוץ בעולם הסטארט-אפים ומקובל גם בחברות פרטיות רגילות.
הוא קובע הבשלת מניות על פני שלוש עד ארבע שנים, לרוב עם "cliff" של שנה אחת.
אם מייסד עוזב לפני תום השנה הראשונה, הוא לא זכאי למניות כלל.
המנגנון הזה מגן על מי שנשאר ובונה את החברה, ומונע מצב שבו מייסד שעזב אחרי חודשיים מחזיק באחוזים משמעותיים לצמיתות.
מעבר לחלוקת המניות, ההסכם צריך לקבוע מי מוסמך להחליט לבדו ומתי נדרש רוב מיוחד, למשל 75 אחוז מהמניות, לפני שמחליטים על גיוס הון חדש, מכירת נכס מרכזי או שינוי בתחום הפעילות.
חברות שדחו את הנקודה הזו לרגע שבו יהיה צריך, מוצאות את עצמן בקיפאון ניהולי (Deadlock) בדיוק ברגע שמהירות ההחלטה קריטית ביותר.
מה קורה כשאחד המייסדים רוצה לפרוש או לא עומד בהתחייבויות?
פרישת מייסד היא לא תרחיש נדיר, והיא הסיבה המרכזית לכך שהסכם מייסדים בכלל נכתב.
ההסכם צריך להבחין בין "Good Leaver", מייסד שעוזב מסיבות לגיטימיות כמו מצב בריאותי או הזדמנות אחרת, לבין "Bad Leaver", מייסד שמפר את התחייבויותיו או עוזב תוך פגיעה בחברה.
ההבחנה הזו קובעת בפועל כמה כסף המייסד העוזב יקבל עבור המניות שלו, ולפי איזה שווי.
לדברי עורך דין המלווה חברות פרטיות וסטארט-אפים לאורך שנים, רוב הסכסוכים בין מייסדים לא נובעים מחוסר תום לב, אלא מכך שאף אחד לא ישב מראש והגדיר מה קורה ביום שבו אחד הצדדים רוצה לצאת.
כשההגדרה קיימת מראש בהסכם, גם פרידה לא נעימה נשארת עניין מסחרי, ולא הופכת לליטיגציה מסחרית שנמשכת שנים.
ליווי משפטי לאנשי עסקים וחברות בשלב הזה כולל גם בדיקה של שווי המניות במועד הפרישה, בין אם לפי שווי נקוב, שווי הוגן שנקבע על ידי שמאי חיצוני, או נוסחה שנקבעה מראש בהסכם עצמו.
חברה שלא הגדירה נוסחת שווי מראש עלולה למצוא את עצמה מתדיינת דווקא על השאלה הזו, לפני שבכלל מגיעים לשאלת הזכאות עצמה.
לדוגמה, בחברה שבה מייסד מחזיק 25 אחוז מהמניות ופורש כ"Bad Leaver" בשל הפרת תניית אי תחרות, ההסכם עשוי לקבוע כי הוא זכאי רק לשווי נקוב של המניות, ולא לשווי השוק שלהן במועד הפרישה.
לעומת זאת, "Good Leaver" שפורש בשל מצב בריאותי עשוי לקבל שווי הוגן מלא, לעיתים בתשלומים פרוסים על פני שנה עד שנתיים כדי לא לפגוע בתזרים המזומנים של החברה.
הפער הזה, פער כספי משמעותי בין שני התרחישים, הוא בדיוק מה שהופך סעיף שנראה טכני לסעיף שקובע את גורל היחסים בין השותפים לאחר הפרידה.
איזה מנגנון ליישוב סכסוכים כדאי לקבוע מראש בהסכם?
הסכם מייסדים טוב קובע מראש גם מה קורה כשיש מחלוקת שאי אפשר לפתור בשיחה בין הצדדים.
שלוש האפשרויות המרכזיות הן הליך משפטי רגיל בבית המשפט, גישור מול מגשר מוסכם, ובוררות עסקית בפני בורר מוסכם מכוח חוק הבוררות, תשכ"ח-1968.
בוררות עסקית, כמו זו המתנהלת במרכזים ייעודיים ליישוב סכסוכים עסקיים, מאפשרת לצדדים לבחור בורר בעל רקע רלוונטי, לשמור על חיסיון ההליך, ולקבל הכרעה מהירה יותר מאשר תור בבית המשפט.
מנגד, החלטת בורר קשה הרבה יותר לערער עליה מאשר פסק דין של בית משפט, ולכן קביעת תניית בוררות בהסכם מייסדים היא החלטה שיש לשקול בזהירות ולא לאמץ כברירת מחדל אוטומטית.
| מנגנון | זמן טיפול | חיסיון | יכולת לערער |
|---|---|---|---|
| הליך משפטי בבית משפט | ארוך, לרוב שנה עד מספר שנים | ציבורי, פרוטוקולים גלויים | קיימת זכות ערעור מלאה |
| בוררות עסקית | קצר יחסית, חודשים ספורים | חסוי בין הצדדים | מוגבלת מאוד |
| גישור | הקצר ביותר, לפי לוח הזמנים של הצדדים | חסוי לחלוטין | אין הכרעה מחייבת ללא הסכמה |
מייסדים שקובעים מראש בהסכם איזה מנגנון חל עליהם חוסכים לעצמם, במקרה של סכסוך, את הוויכוח הנוסף על השאלה איפה בכלל מתנהל הדיון.
שאלות נפוצות על הסכם מייסדים
כמה שאלות שחוזרות אצל מייסדים לפני החתימה על ההסכם.
כמה עולה לערוך הסכם מייסדים מקצועי?
העלות משתנה בהתאם למורכבות מבנה החברה, למספר המייסדים ולמעורבות משקיעים בשלב מוקדם.
משרד עורך דין בונה את ההסכם לפי היקף העבודה בפועל ולא לפי תעריף אחיד, ולכן מומלץ לקבל הצעת מחיר לאחר שיחת התאמה ראשונית שבה מציגים את מבנה החברה.
האם אפשר לחתום על הסכם מייסדים גם חודשים אחרי הקמת החברה?
כן, וזה קורה בפועל בהרבה חברות שהתחילו בלי הסכם כתוב.
ההסכם נכנס לתוקף מרגע החתימה, אבל ככל שעובר יותר זמן בלי הסכם, קשה יותר להסכים על תנאים כמו הבשלת מניות שכבר קיימות, ולכן מומלץ לחתום כמה שיותר מוקדם.
מה ההבדל בין הסכם מייסדים לתקנון החברה שמוגש לרשם החברות?
התקנון הוא מסמך פורמלי שמוגש לרשם החברות וקובע את כללי היסוד הפורמליים של החברה.
הסכם מייסדים הוא מסמך פרטי בין השותפים עצמם, שמסדיר נושאים מפורטים יותר כמו לוח הבשלת מניות, תניות אי תחרות ומנגנוני פרישה, שלרוב אינם מופיעים בתקנון עצמו.
האם משקיעים חיצוניים צריכים להיות צד להסכם המייסדים?
ברוב המקרים לא.
הסכם המייסדים חל בין השותפים המקימים, ואילו משקיעים חיצוניים חותמים בשלב מאוחר יותר על הסכם השקעה נפרד שמתייחס גם לזכויותיהם מול המייסדים.
חשוב שההסכמים השונים לא יסתרו זה את זה, ולכן ראוי לבדוק את הסכם המייסדים מחדש לפני כל סבב גיוס.
הסכם מייסדים מקצועי עם ד"ר עומר נירהוד, עו"ד
הסכם מייסדים הוא לא טופס גנרי שמורידים מהאינטרנט וממלאים תוך יום.
הוא מסמך שנבנה לפי המבנה הספציפי של החברה, מספר המייסדים, וההבנות שכל אחד מהם הביא לשולחן.
ד"ר עומר נירהוד, עו"ד מלווה אנשי עסקים וחברות בבניית הסכמי מייסדים, בבחינת מנגנוני בוררות עסקית מתאימים, ובניהול ליטיגציה מסחרית כאשר סכסוך כבר פרץ.
הניסיון בליווי קבוצות משקיעים ובבוררויות עסקיות מוסיף זווית מעשית לניסוח ההסכם: לדעת כבר בשלב הכתיבה איך נראה הליך משפטי אם ההסכם לא יעמוד במבחן המחלוקת.
מי שמקים חברה עם שותפים, או מי שמחזיק בהסכם מייסדים ישן שמעולם לא עודכן, מוזמן לפנות למשרד לבדיקה ולבניית הסכם מייסדים שמחזיק מעמד גם ביום שבו לא כולם מסכימים.
