הסכם שותפות: למה לכתוב אותו לפני שהעסק מרוויח

הסכם שותפות הוא המסמך שמגדיר מראש מי מכניס מה לעסק, מי מקבל כמה, מי מחליט, ומה קורה כשאחד השותפים רוצה לצאת.
הזמן הנכון לכתוב אותו הוא בתחילת הדרך, כשהיחסים טובים ועדיין אין רווחים לריב עליהם.
בלי הסכם חלות על השותפים ברירות המחדל של החוק, שלא תמיד דומות למה שכל אחד מהם הבין בעל פה.

הסכם טוב עונה על ארבע שאלות: איך מחלקים רווחים, איך מקבלים החלטות, איך יוצאים מהעסק, ואיך מיישבים מחלוקת בלי להקפיא את הפעילות.
במשרד של ד"ר עומר נירהוד, עו"ד, אנחנו מלווים אנשי עסקים וחברות בניסוח הסכמים, מנהלים סכסוכים עסקיים ומייצגים בהליכי בוררות, והמאמר הזה נשען על הניסיון הזה.
רוצים לבדוק את ההסכם שלכם לפני החתימה?
צרו קשר לשיחה ראשונה.

למה לכתוב הסכם שותפות עוד לפני שיש רווחים?

כי לפני שיש רווחים קל יותר להגיע להסכמה הוגנת.
אף אחד עדיין לא יודע מי יתברר כשותף שתרם יותר, ולכן כולם מוכנים לדבר בכנות על חלוקה שתחזיק גם כשהמצב ישתנה.
אחרי שהעסק מתחיל להרוויח, כל סעיף הופך לשאלה של כסף ממשי, וכל שותף מתחיל להעריך מחדש את התרומה שלו.

לדברי עורך דין מסחרי ותיק: "שותפים לא רבים על הכסף כשהוא מגיע.
הם רבים על מה שלא סוכם כשעוד לא היה כסף."

יש סיבה מעשית נוספת.
שותפות רגילה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975, מטילה על כל שותף אחריות אישית לחובות השותפות כלפי צדדים שלישיים.
ההסכם הפנימי לא משנה את האחריות כלפי הספק או הבנק, אבל הוא מאפשר לקבוע בין השותפים מי נושא בעלות בפועל ומה הזכות להשבה כשאחד שילם יותר מחלקו.

כדאי לכתוב מראש גם את ההבדל בין סוגי התרומה.
שותף אחד מביא הון, שני עובד במשרה מלאה, שלישי מביא קשרים או ידע מקצועי.
בלי הסכם קל לשכוח שמי שמביא שעות עבודה עשוי לקבל גם שכר שוטף, ושמי שהשקיע כסף מצפה להחזר או לנתח גדול יותר.
לכן מקובל לשלב בהסכם "ווסטינג", כלומר הבשלה הדרגתית של הזכויות לאורך זמן.
אם שותף עוזב אחרי חצי שנה, הוא לא יוצא עם נתח מלא מעסק שאחרים ממשיכים לבנות.

מה חייב להופיע בהסכם בין שותפים?

אין נוסח אחד שמתאים לכל עסק, אבל יש סעיפי יסוד שחסרים שוב ושוב בהסכמים שמגיעים אלינו אחרי שהמחלוקת כבר התחילה:

• מי השותפים ומה כל אחד מביא: הון, ציוד, ידע, שעות עבודה או קשרים עסקיים, ובאיזה שווי כל אחד מהם נרשם.
• חלוקת רווחים והפסדים, ולצידה הפרדה ברורה בין שכר עבור עבודה שוטפת לבין חלוקת רווחים.
• קבלת החלטות: אילו החלטות דורשות הסכמת כולם, אילו מתקבלות ברוב, ומי מוסמך לחתום בשם העסק ועד איזה סכום.
• "מנגנון דד-לוק", הסדר לשבירת קיפאון כששני שותפים שווים בכוחם חלוקים בהחלטה מהותית. הפתרון יכול להיות פנייה למגשר, החלטה של גורם שלישי או מכירה של חלק מהעסק.
• יציאה של שותף: התראה מראש, אופן הערכת השווי, זכות סירוב ראשונה לשותפים שנשארים, ואפשרות לפרוס את התשלום.
• "סעיף אי-תחרות", הגבלה על שותף שיצא מלהקים עסק מתחרה. בית המשפט בוחן אותו לפי סבירות ההיקף והזמן, ולכן ניסוח מדויק חשוב יותר מניסוח מחמיר.
• קניין רוחני וסודיות: של מי המותג, הלקוחות והתוכנות שנוצרו תוך כדי העבודה, ומה נשאר חסוי גם אחרי הפרידה.
• פירוק או סיום: מה קורה לנכסים, לחובות ולחוזים המשותפים כשהשותפות מסתיימת.
• דרך ליישוב מחלוקות, שעליה נרחיב בהמשך.

סעיף יציאה הוא לרוב הסעיף שנדחה לסוף, וגם זה שמעורר את המחלוקות החריפות ביותר.
כשלא מוסכם מראש איך מעריכים את העסק, כל שותף מביא שמאי משלו ומציג מספר אחר.
עדיף לקבוע בהסכם שיטת הערכה אחת, למשל מכפיל על הרווח התפעולי או שמאי שנבחר בהסכמה, ובמקביל לקבוע מי רשאי לרכוש את חלקו של היוצא.

מה קורה לשותפים שלא חתמו על שום הסכם?

הם לא פועלים בריק.
פקודת השותפויות קובעת כללי ברירת מחדל, ובדרך כלל השותפים מתחלקים ברווחים בחלקים שווים גם אם ההשקעה או המאמץ שונים מאוד.
שותף שהשקיע את מרבית ההון ועבד יותר מכולם עלול לגלות שהחוק מתייחס אליו כמו כולם.
הסכמות בעל פה ושיחות בוואטסאפ אפשר להציג בבית משפט, אבל הן קשות להוכחה, והצדדים נוטים לזכור אותן באופן שונה.

בשותפות שנוצרה בלי תקופה קצובה, שותף יכול בדרך כלל לדרוש את סיומה בהודעה.
אם בעסק יש חוזים ארוכי טווח או לקוחות מרכזיים, יציאה כזו עלולה לפגוע בפעילות כולה.
בהסכם אפשר להגביל את זכות הפירוק, לקבוע תקופת הודעה מוקדמת, ולהסדיר כיצד העסק ממשיך לפעול בלי השותף שיוצא.

הטבלה מציגה את ההבדל במבט מהיר:

נושא	בלי הסכם כתוב	עם הסכם שותפות מסודר
חלוקת רווחים	לרוב בחלקים שווים לפי ברירת המחדל, בלי קשר לתרומה	לפי מה שהוסכם: הון, עבודה, או שילוב ביניהם
קבלת החלטות	נקבעת לפי כללי החוק או לפי מה שכל צד זוכר	מוגדרות החלטות שדורשות הסכמה ומי רשאי לחתום
יציאת שותף	ויכוח על שווי החלק ועל התשלום	שיטת הערכה, זכות סירוב ראשונה ופריסת תשלומים
מחלוקת	פנייה לבית משפט, לרוב אחרי שהנזק כבר נעשה	שלבים מוגדרים: שיחה, גישור ובוררות

גם שותפים שהקימו חברה בע"מ ולא שותפות רגילה צריכים הסדר כתוב, שיסדיר את היחסים ביניהם מעבר לתקנון.
כשמקימים חברה, השלב הזה נעשה כבר בהקמה ופתיחת החברה, והוא נפרד מהמסמכים שהרשם דורש.

איך מיישבים מחלוקת בין שותפים בלי להגיע לבית משפט?

הדרך הטובה ביותר היא לקבוע בהסכם סולם של שלבים, מהקל אל הכבד.
בשלב הראשון השותפים נפגשים תוך זמן קצוב ומנסים להגיע להבנה בעצמם.
בשלב השני פונים לגישור, שבו מגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמה אבל לא מחליט במקומם.
אם גם זה לא עובד, עוברים לבוררות.

סעיף בוררות קובע שהמחלוקת תוכרע על ידי בורר או בוררים שהצדדים בחרו, לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
ההליך פרטי, נוטה להיות מהיר יותר מדיון בבית משפט, ומאפשר לבחור בורר שמכיר את עולם העסקים.
עורך דין לבוררות עסקית יכול לנסח את הסעיף כך שיכלול את מספר הבוררים, אופן הבחירה, מקום הדיון והשפה, כדי שלא יתעוררו מחלוקות על ההליך עצמו.

צריך גם לדעת את המחיר.
סעיף בוררות סוגר בפני הצדדים את הדרך הרגילה לבית המשפט, ופסק בורר ניתן לביטול רק בעילות מוגבלות.
מי שמעדיף ערכאה עם אפשרות ערעור מלאה צריך לשקול זאת לפני החתימה ולא אחריה.
גם עם סעיף בוררות, בית המשפט רשאי לרוב להוציא צו זמני דחוף במקרים מתאימים, ולכן כדאי לדעת מה נשאר פתוח.

כשהמחלוקת כבר פרצה, ההבדל בין הסכם שמסדיר הליך לבין הסכם שלא אומר דבר יכול להיות ההבדל בין הכרעה מסודרת לבין מחלוקת שנמשכת זמן רב. עורך דין לניהול סכסוכים עסקיים עוזר לבחור את הכלי המתאים: מכתב התראה, מו"מ מובנה, גישור או בוררות.
כשאין ברירה, עוברים לליטיגציה מסחרית.

שאלות נפוצות על הסכם שותפות

כמה שאלות שמגיעות אלינו שוב ושוב מאנשי עסקים לפני החתימה.

האם אפשר לחתום על הסכם גם אחרי שהעסק כבר פועל?

כן, וקורה הרבה שהצורך מתברר רק אחרי כמה חודשים.
במקרה כזה צריך לתעד את מה שכבר קרה: מי השקיע מה, מי משך כסף ומה סוכם בעל פה.
קל יותר להגיע להסכמה כל עוד העסק לא הגיע לשלב של רווחים משמעותיים.

האם הסכמה בעל פה בין שותפים מחייבת?

בדרך כלל אפשר ליצור התחייבות גם בלי מסמך חתום, אבל הקושי הוא להוכיח מה בדיוק הוסכם.
כשכל צד מספר גרסה אחרת, בית המשפט נאלץ להסיק מההתנהגות של השותפים ומהודעות מהעבר.
הסכם כתוב חוסך את הוויכוח הזה.

כמה זמן לוקח לנסח הסכם שותפות?

תלוי במספר השותפים, בסוג העסק ובמידת ההסכמה ביניהם.
הניסוח עצמו מהיר יחסית, אבל רוב הזמן הולך על שיחות בין השותפים על השאלות הקשות, כמו שווי, יציאה והחלטות חשובות.
עדיף להקדיש לכך כמה פגישות בתחילת הדרך.

האם צריך הסכם גם בחברה בע"מ וגם כששותפים הם חברים קרובים?

כן, בשני המקרים.
תקנון החברה לא מסדיר בדרך כלל את כל מה שחשוב בין הבעלים, ואת הקרבה האישית אי אפשר להציג כתחליף לכללים ברורים.
דווקא כשהשותפים הם חברים קרובים, ההסכם מגן על החברות ביניהם, כי הוא מונע מהעסק להפוך לזירה של סכסוך אישי.

הסכם שותפות עם ד"ר עומר נירהוד, עו"ד: איך מתחילים נכון

הסכם שותפות הוא לא ביטוי לחוסר אמון, אלא דרך לוודא שכל שותף מבין מה הוא מקבל ומה מצופה ממנו.
ההסכם הטוב ביותר הוא זה שמשאירים בתיק ולא צריכים לפתוח, וגם כשפותחים אותו, הוא כבר עונה על השאלה.

ד"ר עומר נירהוד, עו"ד, מלווה אנשי עסקים וחברות עם ניסיון בבוררויות עסקיות, ובשיחה ראשונה בודקים מה כבר סוכם, מה חסר ואילו סעיפים דחופים לפני שהעסק מתחיל להרוויח.
בלי הבטחות לתוצאה, אבל עם מסמך שנכתב בקפידה והולם את המציאות של העסק שלכם.
כדי לכתוב הסכם שותפות שמתאים לכם, צרו קשר ונקבע פגישה.