מה חוק הבוררות מאפשר לכם, ומה הוא סוגר בפניכם

חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, הוא החוק שמסדיר בישראל מתי אפשר להעביר סכסוך עסקי להכרעה של בורר פרטי במקום לבית המשפט, ומה נשאר תמיד בסמכות השיפוט הרגילה.
החוק מאפשר לצדדים לבחור את הבורר, לקבוע הליך גמיש וחסוי, ולעיתים אף לוותר מראש על חלק מכללי הראיות ומסדר הדין האזרחי הרגיל.

במקביל, החוק סוגר את הדלת בפני ערעור לגופו של עניין: פסק בוררות ניתן לביטול רק בעילות מצומצמות שקבועות בחוק, ולא רק כי צד אחד סבור שהבורר טעה בהערכת הראיות.
במשרד ד"ר עומר נירהוד, עו"ד, נתקלים בשאלה הזו כמעט בכל הסכם שותפות, הסכם בעלי מניות או הסכם השקעה שנבדק במסגרת ליווי משפטי לאנשי עסקים וחברות: האם כדאי לכלול סעיף בוררות, ובאילו תנאים.

הניסיון בליטיגציה מסחרית-כלכלית ובייצוג קבוצות משקיעים מלמד שההחלטה הזו צריכה להתקבל מראש, לפני שהסכסוך פורץ, ולא אחריו.
מי שמתלבט אם לכלול סעיף בוררות בהסכם עסקי, או כבר נמצא בסכסוך שדורש הכרעה מהירה, מוזמן לפנות למשרד לבדיקה פרטנית של המצב.

מה חוק הבוררות מאפשר לצדדים לקבוע מראש?

חוק הבוררות מבוסס על עיקרון של חופש הסכמה בין הצדדים.
הם יכולים לבחור מי יהיה הבורר, איזה ניסיון מקצועי נדרש ממנו, ובאיזו שפה ינוהל ההליך.
כשמדובר בסכסוך טכני, כמו מחלוקת בין שותפים בחברת טכנולוגיה או בין משקיעים במיזם משותף, הבחירה בבורר בעל רקע רלוונטי היא לרוב שיקול מרכזי.

סעיף 26 לחוק מאפשר לצדדים להסכים שהבורר לא יהיה כפוף לדיני הראיות ולסדר הדין האזרחי הרגילים, מה שמאפשר הליך מהיר ופחות פורמלי.
אפשר גם להסמיך את הבורר לפסוק לפי שיקול דעתו הצודק והראוי, ולא רק לפי הדין המהותי, אם הצדדים בחרו בכך מראש.
חיסיון ההליך הוא יתרון נוסף: בניגוד לתיק אזרחי רגיל, שנפתח בדרך כלל לעיון הציבור, הליך בוררות נשאר סגור, וזה חשוב במיוחד כשמעורבים סודות מסחריים או פרטי הסכם השקעה.

לדברי עורך דין המתמחה בליטיגציה מסחרית-כלכלית, הבחירה לכלול סעיף בוררות בהסכם עסקי משתלמת בעיקר כשהצדדים מעוניינים בוודאות לגבי משך ההליך ובסודיות, ופחות מתאימה לסכסוכים שדורשים תקדים משפטי פומבי או צו מהיר כמו צו מניעה.
סעיף בוררות נהוג לשלב בהסכם מייסדים, בהסכם שותפות ובהסכם בעלי מניות, ולעיתים גם בהסכמי השקעה במיזמי קריפטו, שבהם ריבוי משקיעים מגדיל את הסיכוי למחלוקת עתידית.
עורך דין לבוררות עסקית בודק יחד עם הלקוח האם הניסוח המקורי בהסכם עדיין מגן על האינטרסים שלו.

בפועל, צדדים רבים בוחרים לקבוע מראש גם את מספר הבוררים, לרוב בורר יחיד בסכסוכים בהיקף בינוני, לעומת הרכב של שלושה בוררים במחלוקות מורכבות או בעלות היקף כספי גבוה.
אפשר גם לקבוע מראש תקרה למשך ההליך, למשל שישה עד תשעה חודשים ממועד המינוי ועד למתן הפסק, כדי למנוע גרירת רגליים מצד מי שמעוניין להאריך את ההליך.
ככל שההסכם המקורי מדויק יותר בנושאים האלה, כך פוחת הסיכוי למחלוקת נוספת סביב עצם ניהול הבוררות עוד לפני שהצדדים מגיעים לגוף המחלוקת העסקית.

איך מתנהל הליך בוררות עסקית בפועל?

ההליך נפתח כשצד אחד פונה לצד השני בהתאם לסעיף הבוררות שבהסכם, ומודיע על רצונו למנות בורר.
אם הצדדים לא מסכימים על זהות הבורר, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה למנות בורר מכוח הוראות החוק, או להיעזר במוסד קבוע לבוררות עסקית, כמו מרכז ליישוב סכסוכים עסקיים שמפעיל רשימת בוררים קבועה מראש.

לאחר המינוי מתקיימת פגישה מקדימה שבה נקבעים לוחות הזמנים, היקף החומר הראייתי ואופן ניהול הדיונים.
שלב הטיעונים יכול להיות מצומצם משמעותית לעומת הליך בבית משפט, במיוחד כשהצדדים הסכימו מראש לוותר על חקירות נגדיות ארוכות.
הבורר נותן את החלטתו בכתב, במסמך שנקרא פסק בוררות, בתוך פרק הזמן שנקבע בהסכם או שקבע בית המשפט אם לא הוסכם אחרת.

פסק בוררות, בשונה מפסק דין, אינו אכיף מאליו.
כדי שיהיה לו תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין, יש להגיש אותו לבית המשפט לשם אישור, בהתאם לסעיף 23 לחוק.
זהו שלב טכני יחסית, אבל הוא הכרחי לפני שאפשר לפעול לגביית חוב או לאכיפת ההחלטה.
בייצוג קבוצות משקיעים שנקלעו למחלוקת מול יזם או מול משקיעים אחרים, שלב אישור הפסק הוא לרוב מה שהופך את ההליך הפרטי להחלטה מחייבת ובת אכיפה.

מתי אפשר לבטל או לערער על פסק בוררות?

אחת ההשלכות המרכזיות של חוק הבוררות היא שאי אפשר לערער על פסק בוררות כמו על פסק דין רגיל.
בית המשפט לא בודק אם הבורר צדק בהערכת הראיות או בפרשנות ההסכם, אלא רק אם נפל בהליך פגם מהסוג שהחוק מכיר בו כעילה לביטול.

סעיף 24 לחוק מפרט את העילות המצומצמות לביטול פסק בוררות: פגם בהסכם הבוררות עצמו, בורר שמונה שלא כדין, בורר שחרג מסמכותו וקבע בעניין שלא הובא בפניו, פגיעה בכללי הצדק הטבעי כשלצד לא ניתנה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, או פסק שניתן בניגוד לתקנת הציבור.
הבקשה לביטול מוגשת בפרק זמן קצוב, לרוב סביב 45 יום ממועד קבלת הפסק, בהתאם לתקנות סדר הדין בעניני בוררות, ופספוס המועד הזה עלול לסגור את הדלת לחלוטין.

אפשרות לערער לגופו של עניין קיימת רק אם הצדדים הסכימו על כך מראש בהסכם הבוררות, בהתאם לסעיף 29ב לחוק, ואז הערעור מתברר בפני בורר נוסף ולא בבית משפט.
בלי הסכמה כזו מראש, הפסק כמעט סופי.
כשמתעורר ספק אם קיימת עילת ביטול אמיתית, בדיקה משפטית מוקדמת עם עורך דין העוסק בליטיגציה מסחרית יכולה לחסוך זמן והוצאות מיותרות על הליך שסיכוייו נמוכים מלכתחילה.

חשוב להבחין בין טעות מהותית של הבורר, שאינה עילה לביטול, לבין פגם דיוני חמור, שכן בית המשפט נזהר מאוד מהתערבות בשיקול דעתו של הבורר.
גם כאשר קיימת לכאורה עילת ביטול, בתי המשפט נוטים לפרש את העילות בצמצום, מתוך מגמה לשמר את יציבות ההליך הפרטי שהצדדים בחרו בו מרצון.
לכן, לפני הגשת בקשה לביטול, מומלץ לבחון בקפידה אם מדובר בפגם מהותי שיש לו סיכוי ממשי, או בטענה שנועדה בעיקר לעכב את אכיפת הפסק.

מה ההבדל בין בוררות, גישור והליך משפטי רגיל?

שלושת המסלולים משרתים מטרה דומה, פתרון סכסוך, אבל הם שונים מהותית באופי ההכרעה, בעלות ובזמן.
הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים.

מאפיין	בוררות עסקית	גישור	הליך משפטי בבית משפט
מי מכריע	בורר שהצדדים בחרו	הצדדים עצמם, בסיוע מגשר	שופט
תוקף התוצאה	מחייב לאחר אישור בית משפט	מחייב רק אם מגיעים להסכמה	מחייב ואכיף מיידית
חיסיון	גבוה, ההליך אינו פומבי	גבוה, שיחות אינן קבילות	פומבי, ברירת מחדל
אפשרות ערעור	מוגבלת מאוד, לפי חוק הבוררות	אינה רלוונטית	קיימת בהתאם לדין
משך זמן משוער	קצר יחסית	קצר, תלוי בשיתוף פעולה	ארוך, תלוי בעומס בתי המשפט

בסכסוך שבו הצדדים עדיין מעוניינים בהמשך שיתוף פעולה עסקי, גישור ובוררות עסקיים לעיתים מציעים דרך לצאת מהמחלוקת בלי לפגוע לחלוטין ביחסים.
כשמדובר בסכסוך חריף שבו נדרש סעד דחוף, כמו עיקול או צו מניעה, הליך משפטי רגיל עדיין מהיר יותר מבוררות, כי בית המשפט יכול לתת סעדים זמניים שבורר לא תמיד מוסמך להעניק בעצמו.

שאלות נפוצות

כמה שאלות נוספות שעולות אצל לקוחות לפני שהם חותמים על סעיף בוררות או נכנסים להליך.

אפשר לחייב את הצד השני להיכנס לבוררות אם הוא מסרב?

רק אם קיים הסכם בוררות תקף בין הצדדים.
אם צד מגיש תביעה לבית המשפט בניגוד לסעיף בוררות שכבר נחתם, הצד השני יכול לבקש מבית המשפט לעכב את ההליך ולהפנות את הצדדים לבוררות, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות.

מה עושים כשההסכם המקורי לא כלל סעיף בוררות?

הצדדים יכולים לחתום על הסכם בוררות נפרד גם לאחר שהסכסוך כבר התגלע, אם שניהם מעדיפים מסלול פרטי ומהיר על פני הליך משפטי.
במקרים כאלה חשוב לנסח את הסכם הבוררות בקפידה, כי אין כבר סעיף קודם שממנו אפשר לגזור פרשנות.

האם פסק בוררות אכיף גם כלפי צד שנמצא בחו"ל?

ברוב המקרים כן, בכפוף לאמנות בינלאומיות ולהליכי אכיפה מקומיים במדינה שבה נמצא הצד השני.
זו שאלה שעולה לא פעם בייצוג משקיעים שהעבירו השקעות לחו"ל, כשהצד השני להסכם ההשקעה יושב מחוץ לישראל.

כמה זמן אורך בדרך כלל הליך בוררות עסקית מתחילתו ועד לפסק?

אין מספר קבוע בחוק, אבל בפועל ההליך קצר משמעותית מתביעה אזרחית רגילה, בעיקר כי הצדדים יכולים לצמצם מראש את שלבי ההוכחות ואת מספר הדיונים.
משך ההליך בפועל תלוי במורכבות הסכסוך ובשיתוף הפעולה בין הצדדים.

חוק הבוררות וליווי משפטי עם ד"ר עומר נירהוד, עו"ד

חוק הבוררות נותן לצדדים עסקיים כלי משמעותי לתכנון מראש: בחירת בורר, גמישות בהליך וחיסיון, לצד סגירה כמעט מוחלטת של האפשרות לערער על התוצאה.
הבחירה אם לכלול סעיף כזה בהסכם, ואיך לנסח אותו, צריכה להיעשות בעיניים פקוחות ולא כסעיף גנרי שמעתיקים מהסכם ישן.

במשרד ד"ר עומר נירהוד, עו"ד, מלווים אנשי עסקים, חברות וקבוצות משקיעים באזור תל אביב, יהוד, מודיעין, פתח תקווה, קרית אונו, קרית שדה התעופה, ראשון לציון, רחובות ושוהם, הן בעת ניסוח הסכמים חדשים והן בעת התמודדות עם סכסוך שכבר נפתח.
מי שמתלבט אם סעיף הבוררות בהסכם הקיים שלו עומד בדרישות חוק הבוררות ועדיין מגן עליו, או שנמצא בעיצומו של הליך בוררות ורוצה בדיקה מקצועית של הפסק שקיבל, מוזמן לפנות למשרד לקביעת פגישת ייעוץ.